עמוד הבית צור קשר בלוג צ'י קונג טאי צ'י פעילויות אודות עמוד הבית צור קשר בלוג צ'י קונג טאי צ'י פעילויות אודות

 

היכרות עם טאי צ'י צ'ואן

טאי צ'י צ'ואן הנה אמנות עתיקה שמקורה בסין. למתבונן מן הצד, המודע רק לתנועה החיצונית, קשה לעתים לקשר בין תנועות הטאי צ'י הנדמות כריקוד המבוצע באיטיות ומתוך ריכוז פנימי, ובין התכונות המיוחסות לטאי צ'י. בין התכונות הללו: ריפוי ומניעת מחלות, השגת מצב נפשי של שלווה עמוקה, הגנה עצמית וכדרך להתפתחות רוחנית. במאמר זה אנסה לתאר בקצרה את אמנות הטאי צ'י, התפתחותה, התיאוריה המסבירה את השפעתה המיטיבה, ואת דרך הלימוד.

התפתחות הסטורית
המסורת הסינית מיחסת את המצאת הטאי צ'י לנזיר הטאואיסטי האגדי צ'נג סן פנג. בעת שהתבונן בציפור נלחמת בנחש חווה הנזיר התגלות, ומתוך אותה חוויה פיתח את אמנות הטאי צ'י צ'ואן. במקורה הייתה הטאי צ'י אמנות לחימה וטכניקות הטאי צ'י נחשבו נשק רב עצמה אשר סודותיו הועברו בעל פה מדור לדור.
במאה ה16- הועברו סודות הטאי צ'י אל הכפר צ'ן שבמחוז הנן ושם נשמרה האמנות בסוד במשך 14 דורות. בתחילת המאה ה19- הגיע נער צעיר בשם יאנג לוצ'ן אל הכפר, ובעת שעבד כמשרת אצל משפחת צ'ן למד בסתר את האמנות, מאוחר יותר התקבל כתלמיד מתוך המשפחה, ולאחר שסיים את לימודיו אצל משפחת צ'ן התפרסם ברחבי סין כאומן לחימה בלתי מנוצח. יאנג לוצ'ן הוזמן לביג’ין ללמד את אנשי החצר הקיסרית ובמהלך שהותו שם זיכו אותו מזגו הטוב ויכולתו העילאית במעריצים רבים שהפיצו את אמנות הטאי צ'י ברחבי סין. נכדו של לוצ'ן, יאנג צ'ן פו שינה בתחילת המאה את הסגנון המשפחתי, מתוך דגש על היתרונות הבריאותיים של האמנות, ויצר את סגנון יאנג, הנחשב כיום לנפוץ מבין סגנונות הטאי צ'י.
סגנון יאנג מתאפיין כיום בקצב איטי ואחיד, יציבה טבעית ותנועות רחבות, הנחשבות מועילות במיוחד לבריאות. סגנון צ'ן שמר על מאפיינים רבים של האמנות העתיקה כמו קפיצות, תנועות מהירות ועמידות נמוכות במיוחד. במהלך השנים התפתחו סגנונות נוספים שהמוכרים בהם הנם וו (wu), סון (sun) ווו(w’u)

עקרונות התנועה
מעבר להבדלים הקיימים בין הסגנונות השונים, שני עקרונות מאפיינים את כל סוגי הטאי צ'י, והם שחרור פיזי ושקט נפשי. כל התנועות בתרגול הטאי צ'י מבוצעות מתוך שחרור מקסימלי של השרירים והמפרקים. התנועות זורמות במאמץ מינימלי של הגוף ומתוך דגש על יצירת חופש ומרחב פנימי. תנועת הגוף מונחית על ידי תנועת המודעות כשהבסיס לכך הוא ריכוז מתוך שלווה. המודעות מנחה כל תנועה ותנועה, עד שמגיעים למצב שבו התנועה הפיזית והנפשית מתאחדות לאחדות זורמת של הגוף והנפש.

טאי צ'י ובריאות
מנקודת המבט המערבית לצורת התנועה הייחודית של הטאי צ'י יתרונות רבים. לתנועות הזורמות והחופשיות השפעה משחררת על השרירים המפרקים והגידים, תנועות האגן והנשימות גורמות לעיסוי האיברים הפנימיים ושחרור מערכת הנשימה. מחקרים שנערכו בסין ובמערב, גילו כי לצורת הריכוז המיוחדת של הטאי צ'י, המשלבת מדיטציה ותנועה, השפעה ישירה על תפקוד מערכת העצבים המרכזית והשפעה מרפאת לסימפטומים הקשורים למתח נפשי, כמו בעיות במערכות העיכול, הלב, לחץ דם ונשימה.
מנקודת המבט של הרפואה הסינית, נחשב הטאי צ'י, בנוסף למספר תרגילי צ'י קונג אחרים, כתרגול אידיאלי לשמירה על הבריאות, ואף לריפוי מספר רב של מחלות. הרפואה הסינית רואה את גוף האדם כמערכת של תפקודים אנרגטיים הקשורים ברובם לאיברים הפנימיים, ושל ערוצי אנרגיה, המקשרים בין תפקודים אלה ובין הפנים והחוץ. גורמים חיצוניים ופנימיים כמו אקלים (קיצוני או משתנה), תזונה לקויה, והתנהגות רגשית (הדחקה ומצבי רוח קיצוניים) עלולים לגרום לחוסר איזון בתפקודי האיברים ולחסימות בערוצי האנרגיה ובכך להביא למחלה.
תרגול הטאי צ'י משפיע בצורה ישירה על זרימת האנרגיה בגוף, מסייע בפתיחת ערוצי האנרגיה, איזון האיברים הפנימיים והעלאת רמת האנרגיה, ובכך מחזק את תפקוד מערכות ההגנה והריפוי הטבעיות של הגוף.

לימוד הטאי צ'י
התרגול המרכזי, מעבר להבדלי גישה וסגנון הוא הסדרה (form). המתרגל לומד סדרה של תנועות המבוצעות תוך כדי הליכה. לאחר שמושגת שליטה טכנית בסיסית בביצוע תנועה מסוימת או סדרה של תנועות, לומד המתרגל להטמיע בתוך המסגרת החיצונית של התנועה את עקרונות הטאי צ'י, ובכך "להחיות" את התנועה, ולהגיע אל הצדדים הפנימיים של האמנות. הלימוד הנובע מתרגול הסדרה הוא אין סופי, בעת ביצוע הסדרה לומד המתרגל יציבה נכונה, שיווי משקל, שחרור, מודעות לגוף, ריכוז מתוך שלווה ויסודות נוספים. ביצוע יום יומי של הסדרה מביא להשגת היתרונות הפיזיים והנפשיים של האמנות, ומהווה לימוד יום יומי של עקרונות הטאי צ'י. בנוסף לתרגול הסדרה, קיימים תרגילי צ'י קונג, המכוונים לפיתוח הצדדים המדיטטיביים והאנרגטיים באדם. בשלבים מתקדמים יותר של הלימוד, נוספות סדרות עם כלי נשק שונים, וכן תרגילי זוגות כמו “pushing hands” המשמשים לפיתוח יכולת חישה והגבה לתנועת בן הזוג, ולתרגול ההיבטים הלחימתיים של האמנות.
לימוד הטאי צ'י דורש סבלנות. בחודשים הראשונים, המוקדשים ללימוד הסדרה דרוש אורך רוח על מנת לעבור את השלב הטכני יותר ולהגיע אל הצד הפנימי של התנועה. תלמידים רבים פורשים בחפשם גמול מידי ללימוד אך יש להבין שעשויים לחלוף מספר חודשים עד שהמתרגל חווה בהשפעת הטאי צ'י. השגת מיומנות בסיסית אורכת כשנה ולאחר מכן יש בידי המתרגל כלי שיוכל לשרת אותו בהשגת בריאות נפשית ופיזית לכל חייו.

לסיכום, אם אתה מחפש אמנות שמשלבת את הגוף ואת הנפש, שמירה על הבריאות ובסיס לצמיחה נפשית ורוחנית, ובנוסף פתח אפשרי לעולם הלחימה, נסה את הטאי צ'י.

בהצלחה.

אוהד קדם.